הערך הכובל
הערך הכובל
"כל דבר שאתה מעריך בעולם הזה יכול לפגוע בך, והוא אכן יפגע בך בבוא הזמן." אמרה זו עשויה להישמע מייאשת, אך הייאוש הזה אינו “רע” מעצמו; אפשר ללמוד ממנו רבות. כי העולם שבו יש ערך אמיתי נמצא גם הוא מול עיניך. אי אפשר לראות את שני העולמות הללו במקביל; עליך לבחור באיזה מהם תרצה להתמקד. העולם שתתן לו ערך הוא זה שיהיה המשמעותי בעיניך.
למה אתה נותן ערך? אילו כותרות ומצבים יגרמו לך לחוש שלם יותר? איזה פרס, מצב, תפקיד או חוויה יהפכו אותך לטוב יותר, לגרסה “משופרת” של עצמך? האם זה עושר? כוח? תואר? בת זוג, בית, רכב נוצץ? אולי תואר של כבוד או שררה? כל הערכים האלה, שבהם אתה חושב שתוכל להיעזר כדי לגדול, להשתפר, להיעשות נחשק או ראוי יותר—רק יכבלו אותך חזק יותר לתוך הנפרדוּת. האם אתה מודע למחירים שהדבר גובה? האם אתה מוכן לשלמם?
אח יקר, אחות יקרה—אין דבר שתוסיפו לעצמכם שיהפוך אתכם ל"שווים" יותר. אין צורך “לעשות” כדי להיות יותר ממה שאתם כבר עכשיו, פרט ללימוד האמת על אודותיכם: על האור, על האינסוף השוכן בכם, על האל-זמן הנמצא מעבר לפינה בכל רגע נתון. נבראתם מושלמים ושלמים. רק בעולם של חסר ניתן לחשוב שאתם פחות מכך.
קיים עולם אחר, שבו השלווה, השלום, הבריאות, השפע, השמחה והביטחון שלכם נוכחים תמיד, בלתי-משתנים לחלוטין ולא תלויים במצב, בנסיבות, בגורל או בזמן. זה מה שאבינו, המקור, הבטיח לנו, כי זה מה שהבטיח לעצמו.
אחרי כל פסגה שתכבשו בעולם הזה אורב רק ייאוש—ייאוש ופחד לאבד את מה שהשגתם. אנשים כבשו את העולם ומתו בתחושת חוסר והחמצה; אנשים זכו לתהילת עולם אך שקעו בדיכאון וחרדה; אנשים שיושבים על מיליארדים הולכים לישון בחרדה שיקומו למחרת חסרי כל, ומנסים ללא הרף “לנהל” סיכונים מדומיינים שהם רואים בכל פינה. הם משיגים עוד ועוד ועוד—ולעולם אינם אומרים, “די לי, תודה, אני שמח בחלקי.”
רבים מאיתנו נתקלים בכך בצורות ובמאפיינים שונים. כל ערך שאנו נותנים לעולם הזה מאיים על השלום שלנו, כי אין בו באמת שום ערך. יום יבוא ותרגישו את אהבת ושְׁלוות האלוהים—שמחה עמוקה וחסרת גבול, שתגרום לכל תחושת נחת ושקט שחוויתם בעבר להחוויר. אז תדעו שהעולם הזה אינו אלא קליפת השום, לא יותר מכך.