האזנה פנימית
האזנה פנימית
אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפנינו, כשאנו מבקשים להרחיב את התודעה ולטפס במדרגות הרוחניות המובילות לשלום הפנימי המיוחל, הוא השֵׂכֶל שלנו.
הנושא שאליו אשוב פעם אחר פעם, מנקודות מבט שונות, הוא הזהות – מי אתה? מי את?
השכליות שאתה מודע אליה כולה יושבת על הזהות שלך. בשלב הזה, השֵׂכֶל שלנו מצוי במצב מפוצל; מתוך הפיצול הזה נולדים לכאורה קולות שונים, המייצגים היבטים שונים, הפועלים במישורים מגוּוּנים, אומרים דברים שונים, ומשתמשים בטקטיקות שונות כדי לתפוס את תשומת לבנו. ככל שהשֵׂכֶל מפוצל יותר, נדמה שהוא רועש יותר: הוא מארח יותר “חלקים” שפועלים ללא סינרגיה. חלקים אלו מייצגים את ה"חושך" שבתוך השֵׂכֶל – חושך שאין לו שורשים ממשיים, כיוון שהזהות שעליה הוא נשען אינה ממשית.
קחו לכם יום שלם והתבוננו בשֵׂכֶל שלכם: תוכלו לזהות קולות, מחשבות ורגשות הפועלים אחד נגד השני, נגד השלווה והשלום שלכם. לעיתים השֵׂכֶל מגיע למצב מסוכסך כל כך, שנדמה לעולם לא יוכל להגיע לשלווה. במצבים כאלו המוות עשוי להיראות מושך: הזהות המפוצלת מביאה אתכם להאמין שרק המוות יכול לשחרר אתכם מן הסכסוך האינסופי – כה מורכב, כה לא יציב, נדמה שאין לו התחלה ואין לו סוף, ושאין דבר שתוכלו לעשות כדי להגיע למצב של שלווה.
יש כלים רבים שאתם מכירים להבאת השֵׂכֶל למצב של רגיעה: מדיטציה, תפילה, ספורט, או עזרים כימיים היכולים להוביל אתכם למצבי תודעה שונים. חלק משיטות אלו, בעיקר תרגול מדיטטיבי ותרגול זן, יכולות בסופו של דבר להביא אתכם לשֵׂכֶל מאוזן ורגוע יותר. אולם אין זו מטרתי.
אינני מבקש רק לעזור לכם להירגע; אני מבקש עבורכם דבר אחר: שתגיעו לשלום פנימי, שבו שוררת תחושת ביטחון מלא, שמחה ושלוות אין-קץ. אני יודע שזה אפשרי, כי צעדתי בדרך הזו במשך זמן רב. אין מדובר מבחינתי בתהליך שהסתיים; נכון לכתיבת שורות אלו, יש לי עוד עבודה, עוד תרגול, עוד למידה. אולם אני כבר רואה את האור בקצה המנהרה – הדרך עובדת.
אתם בוודאי מכירים אנשים כגון אקהרט טולה או ביירון קייטי, שהגיעו לנירוונה מלאה ויציבה. שימו לב שהם עברו שינוי זהות עמוק כדי לאפשר זאת, כי בסופו של דבר אתם אלו שמייצרים את הרעש שאתם חווים, בין אם במודע או לא. בחרתם בזהות שעומדת בניגוד מוחלט לטבע שלכם, ומתוך טעות זו נולד עולם פנימי חולה הזקוק לריפוי. חוסר הנוחות שלכם במצב נובע מכך שהוא אינו הטבע שלכם. קיימות בו שכבות כה רבות – או כך נדמה – עד שנראה שהציווי “חֲפש אך לעולם אל תמצא” מכוון את מעשיכם.
מי אתם באמת?
אחים יקרים, אחיות יקרות, יש לי הזכות העמוקה לספר לכם מי אתם: אתם כפי שברא אתכם אלוהים. עוד מעט אסביר מה משמעות הדבר.
אתם חושבים שאתם גוף וחווים את עצמכם ככאלו, אך למעשה הינכם תודעה שלווה, המהווה חלק בלתי נפרד מכל התודעות, מכל מה שחי. אתם לא רק מחוברים לבריאה, ל"יש", ליקום או לאלוהים – אתם הינכם הדברים האלו. כמו דלי באוקיינוס אין-סופי, אוהב ושליו, המודע לעצמו כאחד; דלי שבטוח שהוא נפרד מכל מה שסביבו, כה עסוק בשכבת הפלסטיק הדקה שלו, עד שהוא מחמיץ את הזרמים האדירים העוטפים אותו מכל עבר, את השלווה העמוקה של המעמקים.
כל עוד תזהו את עצמכם כגוף, כל עוד לא תלמדו ותחוו מי ומה אתם באמת, הזהות הנפרדת שלכם – האגו שאתם יצרתם – ימשיך “לטרטר” אתכם, עד שהתעייפות השֵׂכֶל תוביל לפחד, לניכור, לייאוש, לחרדה ולתהום הנשייה.
ייתכן שתמשיכו בדרך זו, אך דעו שאין בכוחו של העצמי הנפרד הזה לשנות מי ומה שאתם באמת. אין הוא מסוגל לשנות את הטבע שלכם. אתם כפי שברא אתכם אלוהים; לא השתניתם. איש לא יישאר מאחור.
מעבר לפחד ולבדידות, מעבר לחושך ולכאב, מצוי אור גדול. האור הזה – מי ומה שאתם – מוחזק בבטחה בתוככם, קורא לכם בלחש בטוח: “התעורר! בוא אליי, חזור הביתה – למודעות של מה שאתה, לתודעה שבראה אותך בצלמה ובדמותה.”
מהו אלוהים?
רבות נאמר על אלוהים. כדי להבין את דבריי ראוי לעצור לרגע ולדבר על מהו האלוהים: בפשטות, האלוהים הוא כל היש, כל מה שקיים, כל היקומים בכל הזמנים, בכל המקומות. אין דבר שמחוצה לו, ואין דבר שאינו הוא. הוא אהבה, הוא שלום, והוא יודע שהוא אחד ואינו מסוכסך עם עצמו. בתוכו יש חלקים, העשויים מאותה מהות שהוא עצמו, ששכחו מי ומה הם. לסיבה לכך יש הסברים שונים, אך אין זה עיקר השיחה. המסר הוא שהגיעה העת שנחזור הביתה – כקבוצה, כאנושות. “הבית” אינו מקום או זמן, אלא המודעות למה שאנחנו. שום דבר אחר לא ישביע את רצוננו. אין לעולם שאנו רואים מה להציע לנו. החדשות הטובות הן שאפשר להפסיק לחפש בחוץ את מה שאינו שם; הגיע הזמן להפנות את החיפוש פנימה. האור, השלום והשלווה – קרובים הרבה יותר ממה שאנו משערים.
אני חלק משושלת ארוכה, חיה וקיימת, של תודעות שעשו את המסע פנימה ונזכרו במי ומה הן. כל אחד שקדם לי חסך לי עידנים של חיפוש, וכל היזכרות ומאמץ מוצלח שלי – חוסך לכם שנים רבות. זאת משום שאנו מחוברים ברמה עמוקה מאוד; השֵׂכֶל שלי ושלכם אינו נפרד. כך נזכרתי והכרתי את “אבי”, את המרחבים האין-סופיים שאין גבול ביני לבינם, ואין לי מחשבות פרטיות. איני חווה לבד את תוצאות הראייה שלי את העולם.
אנחנו חיים בעידן מופלא. רבים מאיתנו נזכרו. אינני לבד ואינני מיוחד; יש לי את התפקיד המיוחד שלי ועליי למלאו. גם לכם, אחים יקרים, יש את התפקיד המיוחד שלכם. הערך שלכם אינו פחות או יותר משל איש אחר. המחשבות, הרגשות, המילים והמעשים שלכם – לכל אלו משקל רב בשאלה איך אתם מרגישים: האם אתם בריאים, האם אתם חווים שפע וברכה, האם אתם חשים מוגנות ושלווה פנימית עמוקה?