הרועה

הרועה

המסע לגאולה, לשלום הפנימי, אינו מסע של בודדים. הוא אינו מסע של בודדים כי אתם לא תגיעו הביתה לבד; התפקיד שלכם משתרע הרבה מעבר לכך: עליכם לגאול ולשחרר את העולם כולו, להביא שלום לכל חלק של עצמכם. הניסיון להגיע להתעלות אישית נועד לכישלון: כמו פנימה כך החוצה – שניהם היבטים של אותו הדבר. כמו שעליכם להאיר לכל אדם בברכת השלום, כך עליכם לפנות פנימה ולהביא איתכם את כל החלקים שלכם שהושארו מאחור.

מדע הפסיכולוגיה מדבר פעמים רבות על חלקים שונים בתוכנו. יש להם רצונות שונים, אולי אפילו סיפור שונה, חוויות חיים שונות ומקומות שבהם פעלנו בחוסר מודעות לא נעלמו; הן נשארו בתוכנו וממתינות שניגש אליהן, נאסוף אותן חזרה אל עצמנו, נעשה איתן שלום, נקבלן בהבנה, נתפייס עם עצמנו ונשלח אהבה גדולה. ככל שהפיצול עמוק יותר, כך יש יותר חלקים לאסוף. שנים רבות ראיתי את המסע הרוחני כניסיון להשתחרר ולברוח מעצמי, להשתחרר ולברוח מהעולם. רבים מאיתנו עשו את השגיאה הזו, אך ללא התבוננות עמוקה ועבודה עם כל מה שדורש שלום בתוכנו, לא נצליח להתקדם. משהו מושך אותנו אחורה, משהו תוקע אותנו במקום.

עבורי זה היה שלום הצעיר: נער רך ורגיש בן 14, שנשלח לפנימייה צבאית. השנה הראשונה בפנימייה הייתה קשה מאוד. חוויתי רגשות שלא הצלחתי להכיל – פחד וכאב נורא, תחושת נטישה ובדידות עמוקה, ללא אם אוהבת או חבר שיוכל לנחם, ללא הדרכה ועיבוד של מה שאני חווה ומרגיש, וללא הרגשה שיש לי לאן לחזור. בדיעבד אני יודע שפני הדברים היו שונים מכפי שחוויתי, אך זה מה שהרגשתי אז. בלילות ארוכים ובודדים הלכתי לישון בוכה פעמים רבות; רציתי הביתה, רציתי להרגיש עטוף ומוגן, רציתי את המיטה שלי בחדר שלי וארוחת ערב חמה וטעימה של אמא שלי, אך לא היה מזור או הקלה.

יום אחרי יום, לילות ארוכים ומלאי עצב עמוק – לא ידעתי איך להתמודד, ובתוך חשכת הלילה פניתי נגד עצמי. לא היו לי הכלים הנדרשים, אז קברתי עמוק בתוכי את הכאב ואת הפחד, ואת כל הרצונות שלי לחום, לחיבוק ולאהבה. החלק הזה בתוכי, שהיה זקוק יותר מכול לחמלה אוהבת והבנה, זכה לבוז ולהתעלמות ונשכח הרחק מאחור.

חלקים שנשארים מאחור לא נעלמים; הם לא מפסיקים להשפיע. נתקדם ככל שנתקדם, לא תהיה לנו ברירה אלא לחזור אחורה, להתבונן פנימה אל תוכנו ולגשת לאותם חלקים, לפגוש אותם על כל הכאב שעולה מהם, לחמול על עצמנו ולחברם שוב יחדיו אלינו. השיח הפנימי הזה יכול להיות קשה מאוד, אך זכרו שאיננו לבד בתהליך. כולנו השארנו לאורך הדרך חלקים שונים בתוכנו הקוראים לנו לחזור אליהם, לפגוש אותם עם כל הקושי והמורכבות שהם מביאים, ולעשות איתם שלום. דמו שמאחורי כל הפחד או הקושי הזה מצוי ניצוץ אלוהי – חלק מכם הזקוק לכך שתחזירו אותו אליכם. אתם לא תחזרו להיות מה שהייתם אז; אור השלום, החמלה והאהבה שבתוככם ישחררו אותו מן השרשראות הכבדות שכבלו אותו לעבר. האור יחזור הביתה, ומה שצריך להיסלח – יסולח ויחזור למקומו בשלום.