נחישות

עקשנות ונחישות (גירית)

לפעמים המשימה שאנו נדרשים להתמודד עִמה היא כה מאתגרת וכה דורשת, עד שהיא נראית גדולה עלינו. אנו עומדים מולה ושואלים את עצמנו: האם אני באמת יכול לה? האם זה לא גדול עליי? לפעמים אנחנו מצליחים להביט על האתגר מראש, ולפעמים החיים "זורקים" אותנו לתוך האירוע מבלי שבחרנו בכך במודע.

כשבאנו לשפץ את הגינה הקדמית שלנו, אשתי ואני שוחחנו והחלטנו להשקיע ולעשות פינת דשא לילדים – לא שטח ענק, בסך הכול תשעה מטרים רבועים. במקום להזמין עגלה עם מנוף לכמות דשא שאיני צריך, הציע לי בעל המשתלה המקומית, באדיבותו הרבה: "עוד כמה ימים אני בונה גינה למישהו בכפר, יישאר לי אקסטרה דשא, מוזמן לבוא לקחת אותו בכיף." התגייסתי למשימה, רתמתי עגלה לרכב והתייצבתי במקום עם זוג כפפות, כשלנגד עיניי עומדת עבודה מהירה של העמסת כמה פלטות דשא וחזרה הביתה.

כשהגעתי לכתובת הרצויה, יצאתי מהרכב ועמדתי מול משטח שלם של דשא – כזה שצריך מלגזה ומשאית בשביל לשנע אותו. הגנן המבצע בדיוק סיים לנקות את הגינה, והבנתי שאני לא יכול לקחת רק את מה שאני צריך; לאדיבות, כך נראה, מגיבים באדיבות.

הייתי צריך לקחת הרבה יותר ממה שתכננתי וגם לנקות אחריי. ניסיתי לגרור את המשטח לרכב, אבל ערימת הדשא "צחקה" עליי; כל מלבן דשא הגיע עם שכבה עבה ודחוסה של אדמה שלא זזה לשום מקום בקלות.

זו אולי דוגמה פעוטה, אבל היא ממחישה את הנקודה: התבוננתי בערימת האדמה והדשא הכבדה והחלטתי להיות גירית. מה שנדמה היה כמשימה של חצי שעה התברר כפרויקט של שעות ארוכות – סחיבה של פיסה אחר פיסה, ניקוי, העמסה, פינוי, נסיעה לחנות חומרי בנייה וחפירת תשתיות עמוקות לצנרת מים. היום הדשא ירוק ונעים לשבת עליו, והמשימה הושלמה.

גירית הדבש היא בעיניי אחד היצורים המופלאים ביותר בטבע. את מה שחסר לה בכוח או בגודל, היא מפצה בנחישות ובעקשנות אינסופיות. דווקא העקשנות הזו מאפשרת לה להתמודד עם האתגרים האדירים שנקרים בדרכה – היא לא מוותרת, לא אומרת נואש ולא מסתובבת אחורה. היא נכנסת במכשול ראש בראש, עד שהוא נפתר. יש דברים בחיים שנפתרים רק בעזרת נחישות ועקשנות. זו יכולה להיות משימה פיזית מאתגרת, אך גם משימה תודעתית או מנטלית אדירה. ההתמדה, ראיית המטרה שלכם לנגד עיניכם וההבנה הפנימית שלא תוותרו עד שתצליחו – הם שלפעמים יאפשרו לכם להגיע בדיוק אל מחוז חפצכם. היו גירית.