תכנית לעומת רצון
תכנית לעומת רצון
מה ההבדל בין תכנית לרצון? יש פיתוי לחשוב שהתכנית משקפת את הרצון, אך האם התכניות שאנו מתכננים כל העת משקפות משהו שאנו רוצים באמת? משהו שאנו כלל מודעים לו? האם אתם באמת יודעים מה אתם רוצים? והאם הרצון שלכם מונע מתוך עצמי נפרד, או שהוא חלק ממשהו גדול יותר?
אנו מרבים לדבר על העצמי הנפרד לעומת העצמי המאוחד, על הרצון האישי לעומת הרצון הכוללני. הראשון נאבק עם רצונות אחרים, בעוד שהשני מהדהד איתם בהרמוניה. הבנת ההבדל בין תכנית לרצון היא חיונית במסע הרוחני שלנו.
ישנה תכנית קוסמית, אוניברסלית—תכנית לגאולתנו, להגעתנו לשלום פנימי, לשמחה, לבריאות ולאושר. אך איננו יודעים מהי התכנית, וגם לא נוכל להבין אותה במלואה. האמת היא, שזה גם לא תפקידנו. תפקידנו הוא להיות שליחי אור, להביא את העולם לשלום פנימי באמצעות נוכחותנו ועשייתנו.
אני יודע שהרצון הפנימי שלי—הרצון שמהדהד עם מהותי האמיתית—משקף את התכנית הזו, ואליו עליי להקדיש את הקשב שלי. אני גם יודע שכל רצון נפרד שקיים בי, לא משנה מהי צורתו או התחפושת שהוא לובש, יוביל בסופו של דבר לאותו מקום—ייאוש וסבל. הרצון הנפרד נולד מתוך טעות, ומה שנולד מהטעות תמיד חוזר אליה. אין שום טעם לטפח תקווה ש"הפעם זה יהיה אחרת."
תכנית אישית משקפת לרוב רצון אישי, ולכן גם היא עשויה להחזיק אותנו באשליה, רחוקים מאור המודעות. לכן, לאחר שהבנו זאת, הגיע הזמן לעסוק ברצון הגבוה שבתוכנו.
אמרנו שאין מקום לתכנון תכניות—לא מתוך פחד, ולא מתוך כוונה טובה. תכנית היא ליניארית, מהלכת צעד אחר צעד, וככל שהיא קשיחה יותר, כך היא מועדת לכישלון. המציאות לעולם לא תתגשם בדיוק כפי שהתכננו אותה. ולכן, עליי לשחרר את הצורך לתכנן מתוך שליטה—התכנית אינה עובדת, ואין לי את היכולת לתרגם רצון גבוה לתכנית קשיחה. זה גם אינו תפקידי.
הרצון, לעומת זאת, הוא גל. הוא גמיש, ורסטילי, נע באוקיינוס החיים וסוחף אחריו רבים המתחברים לאותה תנועה. הרצון הטוב שלי, כשאני מחובר אליו, מאפשר לי להגיע למחוזות חדשים ולחוויות חדשות. הוא טומן בחובו התלהבות, יצירה, הרמוניה וכוח אדיר.
עלינו ללמוד מחדש מהו הרצון האמיתי שלנו, ולשאול את המקור, את האלוהי שבתוכנו: "מה אתה רוצה ממני?"
בסוף הספר, לאחר חוברת העבודה של הקלפים, נמצא פרק נוסף העוסק במושג הרצון, הפעם מנקודת מבט עמוקה עוד יותר, אחשוף בפניכם את נושא הרצון לפי תורת הקבלה ונלמד יחדיו כיצד הוא קשור באופן ישיר לספר זה.
הרצון
בתורת הקבלה מדברים רבות על הרצון האלוהי מול הרצון האנושי, ולעיתים מציגים אותם ככוחות שמניעים את הבריאה ואת תהליך ההתפתחות הרוחנית של האדם.
עקרונות מרכזיים:
הרצון לקבל מול הרצון להשפיע – בקבלה מודגש כי הרצון הבסיסי של האדם הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג, בעוד שהרצון האלוהי מזוהה עם הרצון להשפיע טוב ולתת ללא תנאי. ההתפתחות הרוחנית היא תהליך של תיקון הרצון – כלומר, להפוך את הרצון לקבל לכזה שמשרת את ההשפעה והאהבה.
הרצון האלוהי – רצון להיטיב לנבראים – בקבלה מוסבר שהקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו, ולכן הרצון האלוהי הוא רצון של נתינה ושלמות. האדם, כחלק מהבריאה, עובר תהליך שבו הוא מתקן את עצמו כדי להידמות לרצון הזה.
ביטול הרצון האישי והתכללות ברצון העליון – תהליך התיקון הרוחני כולל עבודה פנימית שבה האדם לומד לבטל את האגו שלו ולהתחבר לרצון האלוהי, מתוך אהבת זולתו והבנת המהות הגבוהה יותר של הקיום.
עבודת השילוב בין הרצונות – הקבלה לא דורשת מהאדם לוותר לגמרי על הרצון לקבל, אלא לתקן אותו, כך שהוא ישמש כמנגנון להשגת מטרות גבוהות יותר – חיבור, אהבה והשפעה.
כדי שנוכל לקבל את השפע הזה שמציע הרצון האלוהי, נברא "הכלי" – שהוא למעשה הרצון לקבל.
🔹 שבירת הכלים – לפי תורת הקבלה, הסיבה שהעולם שלנו שבור ומלא בקושי היא משום שכאשר הרצון לקבל התגבר בלי הכלה ותיקון, הכלי נשבר. זה מתואר במושג "שבירת הכלים", שמשמעותו פיצול והתפרקות הנשמה הכללית למציאות של פרוד, אגו וסבל.
🔹 הנשמה כ"כלי" – הנשמה של האדם היא בעצם חלק מאותו כלי שנשבר. בכל אדם יש ניצוצות מאותה שבירה, ולכן החיים שלנו הם תהליך של תיקון – לאחות את השברים ולהפוך את הרצון לקבל לרצון שמקבל על מנת להשפיע.
🔹 התיקון – הכלת הרצון האלוהי – העבודה הרוחנית של האדם היא ללמוד להכיל את הרצון האלוהי. כלומר, לא להיות רק "כלי שמקבל לעצמו", אלא להפוך לכלי שמסוגל להכיל את השפע ולתת אותו הלאה, כמו אור שעובר דרך זכוכית שקופה.
למה השבירה קרתה?
הכלי נשבר כי הרצון לקבל היה אגואיסטי ולא מאוזן. הוא לא היה מחובר לרצון האלוהי ולכן לא יכול היה להכיל את האור. זה בדיוק כמו כלי שעומד תחת זרם מים אדיר – אם הוא קטן מדי, הוא מתנפץ.
בטקסטים שונים בספר דיברנו על הנפרדות ופירותיה, במילים אחרות מתורת הקבלה ציינו שוב ושוב את הדברים שמביא איתם הרצון הנפרד שלנו, והזמנו אתכם לגלות מחדש מי אתם, באמצעות עבודה פנימית משמעותית. השתמשנו במושג “בן האלוהים” על מנת לציין שזהו זה העצמי האמיתי שלכם, ומה שאתם מגלים עכשיו מחדש. אמרנו שלעצמי הזה יש תכונות ורצונות אלוהיים, חשפנו לא מעט מהתכונות האלו שכבר יש בכם והיבטים של העוצמה האלוהית שיש בתוככם. דיברנו על רצון נפרד כדבר שלא קיים למעשה, כי אין לו מקום בבריאה, ציינו שלכן “נפלנו לתרדמת” והתחלנו לחוות עולם שאין בו ממשות ושלא יכול להביא לנו שלום.
במילים אחרות, כולנו פועלים באותה השליחות, לתקן את הכלי, לתקן את השכל שלנו, כדי שיתחבר מחדש עם האמת שיש בו ויחזור למצבו הטבעי-אלוהי.
אמרנו שלא רק אתם רוצים שלום, אלא זה הרצון המשותף של הבריאה כולה, השמיים לא שכחו אתכם, חלק מאלוהים לא מכיל ומפיץ את האור שהוא ועלינו לעשות כל מה שנדרש על מנת לתקן זאת.
המחויבות שלנו עמוקה, הרצון שלנו משותף, אנו מקבלים את כל הסיוע שאנו דרושים לו וכוח אדיר נמצא איתנו, הכוח של בורא היקומים, האחד, הקדוש, אבינו, אימנו.
אנו חושבים בתוך השכל שלו, אך מסתירים זאת מעצמנו. אנו רואים את האור שלו, אך שמים מסך של ערפל בינו לבין המודעות שלנו, אנו אוהבים כאהבתו, כי אין אהבה אחרת.
השמיים יורדים אל פני הארץ באמצעותכם, אתם תחוללו ניסים, הרים ירקדו כאיילות בפניכם, המתים יקומו ויתחברו עם האוהבים שלהם ולא ישאר אף זכר לסכנה ולאפילה שנדמה שפעם התקיימה לרגע קצרצר.
באתי מהאחד אליכם להזכיר זאת לכם, וזהו תפקדיכם להפיץ את המסר הלאה. אל תשאירו מקום לחושך להתחבא בו, אל תעשו עיסקאות עם השטן, הוא לא ראוי ליותר מאשר גיחוך, האפילה לא מאיימת על האור, אלא מתקיימת רק בהיעדרו.