התוכנה

התוכנה

זו תפישה חשובה מאוד, שיכולה לסייע לכם להתמודד עם המקומות האפלים והלא-מודעים ביותר בתוככם, ומשם לערוך “ניקוי אורוות” יסודי, כדי להגיע בסופו של דבר למצב התודעתי שאתם מבקשים – מצב תודעתי של שלום פנימי. אתם מכירים את זה: ה"קוף המדבר", אותו חלק בתוככם שללא הרף מקטלג, מייחס משמעויות לדברים ושופט, אותו חלק שאומר שוב ושוב דברים על מי שאתם, על מה שאתם מרגישים וחושבים. אתם שומעים אדם אהוב אומר שהוא כזה או אחר, או את ההתרעמות הפנימית שלכם: "אוף, למה אני אף פעם לא מצליח?", "למה אני כזה או אחר?"

התבוננו יום אחד במחשבות שלכם, בתבניות שלכם. די מהר תראו את “התוכנה” שלכם פועלת בעוצמה. תבחינו בה גם אצל אחרים. התוכנה הזאת נדמית כבעלת חיים משל עצמה – היא עובדת בלי הפסק, יום ולילה, ממלאת את שכלכם באינסוף קולות, שלעתים אף מתנגדים זה לזה: פחדים שעולים שוב ושוב, חרדות, כעס, שנאה – הכול קורה בכם באופן כמעט אוטומטי, רץ ורץ ומתיש אתכם. לפעמים אנחנו שבויים כל כך תחת הקול הזה, עד שאנו הופכים לחסרי אונים מולו. התוכנה הזו, פרי יצירתכם, היא השופט הפנימי, היא מחליטה מה המשמעות של כל דבר. היא גם מתוחכמת מאוד: יש לה יכולות גבוהות לשימור עצמי, וכל דבר המאיים עליה זוכה מיד לביקורת. באמתחתה עוד כלים, שתפקידם להחזיק אתכם תמיד תחת שליטתה: עייפות מתפרצת למשמע תוכן שלא תואם אותה, שעמום או ניסיון לברוח לעיסוקים והסחות דעת המסיטים את אור המודעות שלכם ממנה לעבר דברים אחרים, חשדנות רבה כלפי כל מסר שעלול לגרום לכם להפסיק להזדהות איתה, ואף רשעות מתפרצת כלפיכם או כלפי אדם אחר המאיים על שלמותה.

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי הוא להתבונן על הדבר הזה כעל תוכנה – נכון, משהו שקיים בתוכי, שנדמה שיש לו חיים ורצונות משל עצמו, אך הוא עדיין משהו שאני יצרתי, ולי יש הכוח לשנותו. ההתמודדות עם התוכנה הזו (יש מי שיכנו אותה “אגו”) היא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים לפני האדם המתעלה ושב הביתה. קודם כול מפני שזה כל מה שאנו מכירים, ואנו זקוקים לכלים שונים שיאפשרו לנו להפסיק להזדהות איתו; ושנית, משום שהשקענו בו, כל אחד מאיתנו, כל כך הרבה שנים של תשומת לב והגנה פעילה, עד שאנו מזהים את התוכנה הזו כמי שאנחנו, כחלק בלתי נפרד מאיתנו. מובן שנרצה להגן על עצמנו – עד שנלמד מיהו ה”עצמנו” האמיתי.

התוכנה הזו פועלת כך שהיא ניזונה מהזדהותנו איתה בשלב הראשון, ומההתנגדות שלנו כלפיה בשלב המאוחר יותר. אני מדמה אותה למילים עשויות פלסטלינה, הצמודות לדיסק ויניל מסתובב: בכל פעם שאנו מסכימים לאותן המחשבות, אנו מצמידים את הפלסטלינה לדיסק; בכל פעם שאנו מתנגדים להן, אנו מצמידים שוב את הפלסטלינה לדיסק. הדבר היחיד שיאפשר לדיסק להסתובב במהירות וללא הפרעה – ובכך יאפשר למילים לחלוף משכלנו ומתודעתנו – הוא התבוננות שלווה וחסרת הזדהות עם המחשבות והתכנים העולים.

אחים יקרים, זה עלול לקחת שנים. אני לא רוצה לייפות את הדברים. יש מילים, משמעויות ותכנים הטבועים כה עמוק בתודעה שלנו, שייתכן שיידרשו שנים ארוכות עד שיאבדו את האחיזה שלהם ויחלפו סוף סוף מתודעתנו. וכשיעלמו לאין שממנו באו, כנראה לא נרגיש אפילו שזה קרה; במקום זאת, השלווה שמעבר, אותה שלווה שהתכנים והמשמעויות האלו הסתירו מאיתנו זמן כה רב, תתגלה. אל תאמרו נואש.

חלק מהמילים שתשמעו טבועות בנו כה עמוק, משום ששמענו אותן מהורינו, ששמעו אותן מהוריהם, וכן הלאה – ייתכן שמדובר בדורות שלמים, מאות ואולי אלפי שנים של היסטוריה גנטית ותורשתית. מבחינת הגוף הפיזי שלכם, המילים והמשמעויות הללו מייצגות מסלולים סינפטיים שנצרבו עוד ועוד פעמים, ולכן ייתכן שייקח זמן עד שישנו את מסלולם.

לפעמים כבר נשתנה – זה תהליך הדרגתי – נגדל ונתעצם ונהיה יותר ויותר ממה שאנו באמת, ובכל זאת תהיה מחשבה עקשנית שעולה שוב ושוב. בגלל זה קשה כל כך להשתנות. זה מזכיר לי אנשים שירדו המון במשקל, נהיו רזים ונמרצים, ובכל זאת אומרים: “בפנים, אני עדיין איש שמן.”

ההתמודדות עם המחשבות האלו יכולה להיות כלל לא פשוטה. עבודה תודעתית-רוחנית אינה קלה; זו משימת החיים העיקרית שלכם. אל תאמרו נואש – יש המון אור, כלים וסיוע כדי להתמודד עם הדברים הללו. זכרו, אינכם עושים את מה שאתם עושים רק בעבור עצמכם; אין דבר כזה “רק בעבורי”. כל מה שאתם עושים, כל מדרגה שאתם מטפסים, כל התקדמות שלכם, גואלת את כולנו.

אל תילחמו בעצמכם; גַּלְמוּ את נזיר הזן שבכם. הביטו ברכבת המחשבות החולפת, התבוננו בה, ראו היכן אתם מזדהים איתה. היו ערניים: יעלו פיתויים רבים לחזור לשכחה ולהזדהות עם מה שהיא מביאה. לאט לאט, צעד אחר צעד, המודעות שלכם תתבונן בכול בשלווה.