המאסטר

המאסטר

איך אפשר לכתוב ספר כזה מבלי להתייחס אליו—למי שאתה באמת. דיברתי עליו בדרכים עקיפות, אך לא ישירות: על המאסטר שבך, ההוא שיודע, מקור הסמכות האולטימטיבי, הנמצא ברגע זה איתך. 

היופי בו הוא שאין לו לאן ללכת—הוא שוכן בתוכך, ואין ביכולתך לגרש אותו ממה שהוא, אלא רק להסתיר את המודעות שלך אליו. אבל זה לא מה שבאנו לעשות כאן; אנו מבקשים להכיר אותו, להתוודע אליו—אל הדבר הנצחי והיפה הזה, הילד של אלוהים ששמו הוא אתה.

פנה אליו בכל בוקר ובכל לילה, בכל פעם שאתה זקוק לעזרה או להכוונה, בכל פעם שאתה מבקש מילה טובה או עצה. הוא תמיד פה, מתבונן בך, מחכה לך שתחזור להכיר אותו, את עצמך. אתה מבין?—את המסע כבר סיימת; זה רק הזמן שמשאיר איזשהו פער כביכול בינך לבינו. השתמש בזמן כהלכה, והרבה יותר מהר ממה שאתה חושב תאמר: "זה מי שהייתי כל הזמן."

המאסטר הוא החלק שבנו שיודע, שיושב בגובה ורואה לאן מובילה הדרך, זה הקול הלוחש בעדינות ובסבלנות אין־קץ מילים של אהבה. ברך אותו לחייך וגלה כמה כוח, אור, שמחה ואהבה יש בך.

ההתוודעות למאסטר בתוכך היא אחד מהרגעים המופלאים ביותר במסע לגילוי העצמי שיצאת אליו. אני חווה אותו בתוכי כדמות גבוהה, כחולה, מלאה בעוצמה ועדינות, הרגעים של החיבור איתו מעלים התרגשות עמוקה ואף דמעות של שמחה והוקרת תודה, תודה לך אבי שלא נטשת אותי, תודה לבנך שנמצא איתי, יום יום, רגע רגע, תודה שאני זוכה להכיר את עצמי מחדש, לזכור מי אני באמת.

החוויה שלכם את המאסטר, מי שאתם באמת, יכולה להיות שונה, הפילטר דרכו אתם חווים אותו אין הוא העיקר, יכול להיות שעולים בשכלכם דימוייים שונים משלי, אך הצורה אינה משנה, אלא התוכן, המהות. התחברו אליו, קיימו איתו מערכת יחסים עמוקה, זה הוא, העצמי האמיתי שלכם, הקורא לכם לשוב הביתה. המאסטר הוא המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, ציר אנכי של אור זהוב ומלא בתום ואהבה מגיע ממנו עד לבורא היקומים, זה הוא, היבט שלו, מי שאתם באמת.

כבר אמרתי פעמים רבות, ההבדל האמיתי ביניכם לבין הבורא הוא לא המהות, אלא סדר הגודל. דמו ברוחכם את מקור הבריאה הזוהרת, ממנה יוצאים צינורות איתנים, חלקם גדולים יותר, חלקם פחות, כולם עשויים מאותה אנרגיה או מהות הנמצאת במרכזה, אין ספור ישויות של אור הנובעות מהאחד, המתפרשות לכל עבר, מיליארדי מיליארדים של ישויות ותודעות שמהותן אהבה המפתרשות אל הנצח. דרך החיבור לצינור הזה, למאסטר הזה, שותף-בורא של האלוהים, אתם יכולים להתוודע את האחד שהוא אתם, לעמוד מולו בהוקרת תודה, עם ידיים פתוחות ולב שמח, בתחושת יראה ושיר הלל, שם תחוו את הריפוי העמוק, השלווה והזיכרון - אמרו אחרי - הנני כפי שברא אותי האלוהים, לא השתניתי.