הזמן
שימוש נכון בזמן
מהו זמן? האם הוא קיים בפני עצמו, או שאנחנו יוצרים אותו מתוך התודעה שלנו?
יש להבחין בשני ממדים עיקריים:
זמן המרחב הוא המדד הפיזי, תנועת גופים בין נקודות שונות במרחב. מדובר במרחב של חללים שמופרדים זה מזה, זו מוסכמה שנועדה לסדר את האירועים ולהעניק להם מסגרת נראית לעין. למרות שנראה לנו שמדובר במשהו מוצק, גם זמן המרחב הוא תוצר של הסכמה – תוצר שהכנסנו לעולם כדי לארגן את החוויה הפנימית שלנו.
מצד שני, הזמן הפסיכולוגי – “הזמן השני” – הוא מנגנון שכלי-תודעתי שמעניק מבנה לחוויה שלנו. החוויה שלנו אותו משתנה בהתאם למצב התודעתי והנפשי שלנו. ביום שבו אנו חווים כאב וסבל, הזמן נמתח ומתארך, וביום של שמחה ושלווה הוא חולף במהירות, כמעט ונעלם. כך, שני ממדי הזמן – הפיזי והפסיכולוגי – אינם ממשיים בפני עצמם, אלא נבנים מתוך אמונות והגדרות פנימיות, ומהווים הסכמות שמעצבות את הדרך בה אנו חווים את הרצף הזמני.
התודעה שלנו, שבמהותה חוצה, או נמצאת מעל גבולות הזמן והמרחב, היא מה שאנחנו באמת. היא מאפשרת לנו לעצב את חוויית הזמן, על ידי שינוי המצב הפנימי שלנו. ההבדלים בהרגשת הזמן אינם מקריים: הם משקפים את האופן בו אנו מייחסים ערך, חושבים ומרגישים, וכך מעצבים את "הזמן השכלי" שאנו חווים.
השימוש בזמן, אם נבחן אותו מקרוב, אינו עניין של שליטה מוחלטת על מדדי הזמן הפיזי; הוא תלוי בהדרכתנו הפנימית וביכולתנו לשחרר את ההצמדות למוסכמות חיצוניות.
כאשר אנו בוחרים לשנות את היחס שלנו לזמן – לקבל את מה שניתן לנו ולהתרכז ברגע הנוכחי – אנו מאפשרים לתודעה שלנו להתעלות מעל ההגדרות המוגבלות המקיימות את העולם שאנו חושבים שאנו רואים. לעומת זאת, שימוש שאינו נכון, המבוסס על רצון לשלוט ולכפות סדר חיצוני, גורם לזמן להתרחב ולהתמתח ולהפוך למשקולת כבדה שמונעת מאיתנו להתקדם.
בתוכנו קיימת "אל-זמניות" – ממד שמעבר לזמן, המקום בו תודעתנו שוכנת באינסוף. כאן, כל ההגדרות שלנו לגבי זמן ויחס פנימי אליו מתפוררות, ואנו נחשפים לזהות האמיתית שלנו, שאינה כפופה למשתנים החולפים של העולם החיצוני. תרגול מתמיד של שחרור מהצורך לשלוט בזמן, יחד עם ההבנה שהזמן הוא תוצר של התודעה שלנו, מוביל אותנו קרוב יותר לממד שבו כל חוויה, בין אם נראית ארוכה ובין אם קצרה, מתמזגת בתוך תודעה שאין לה התחלה או סוף.
באמצעות שינוי פנימי והכוונה תודעתית נכונה, אנו מסוגלים להתייחס לזמן ככלי לימודי וכלי עזר, שמאפשר לנו לשחרר את עצמנו מהמגבלות ולהתקרב לממד העליון בו אנו נחשפים לאמת נצחית שמעבר לזמן.
השפעת הזמן עלינו משתנה בהתאם לאופי השימוש שלנו בו וכמובן - בהתאם למצב השכלי תודעתי שלנו. זה לא משהו שאנו צריכים לעשות באופן מודע, הזמן מתארגן ומשפיע עלינו אחרת לפי מצבנו התודעתי, ככל שאנו משתמשים בזמן, מתוך ההנחייה הפנימית ובהתאם לתכנית הגאולה, כך הוא נעשה כלי לימוד המסייע לנו להגיע למחוז חפצנו. ב”קורס בניסים” יש משפט שאומר - “סבלנות אין קץ מובילה לתוצאות מיידיות”, אפשר ללמוד מכך שהזמן אכן מתבטל בהתאם למצב התודעתי שבו אנו שרויים.
אני מזמין אתכם לחשוב על הזמן כמשהו גמיש, והוא אכן כך. מה שאתם עושים כשאתם מתקרבים עוד ועוד לאחדות עם העצמי האמיתי שלכם, הוא למוטט את הזמן.
"מיטוט" הזמן אומר באופן ישיר לחיים שלכם שאתם תפסיקו לחוות את הזמן כדבר ממשי, הוא יעלם מהשכל שלכם, מה שאתם תחוו הוא הווה "נקי" קיום כזה שבו כל התודעה שלכם ממוקדת בדבר היחיד שיש, ולכן נקייה מאשליות, דמיונות ופנטזיות. הדבר יסייע לכם להבין כהלכה את השכל שלכם, להיות פתוחים לתקשורת ומידע שמגיעים ממקום אחר וגבוה יותר, הדבר הזה קורה כי אתם יודעים שאתם ממוקדים במקום הנכון ולכן יכולים להייחס לדימויים, מחשבות ותקשורת רציפה ועמוקה יותר המגיעה מהחלק העליון של השכל שלכם.
השעון יאבד משמעות בחוויה שלכם, הוא יהפוך רק לאמצעי שבו אתם יכולים להשתמש בשביל לנווט ולנוע בזמן מרחב (בשעה 19:30 עולים לזום עם הצוות) אך הזמן יהיה כה פלואידי וגמיש עבורכם שכל עיסוק בו, יאבד משמעות עבורכם. זה יגרום לכם להיות מפוקסים, עירניים, נוכחים, יעילים ואפקטיביים, אינטיליגנטיים הרבה יותר, כי תהיו בקשר רציף ועם חיבור עמוק לאינטיליגנציה גבוהה יותר.
זה לא יקרה ברגע אחד, אתם תחוו מצבים כאלו יותר ויותר, במעין תנועה ספירלית העולה כלפי מעלה, אתם תצטרכו להתרגל למצבי התודעה השונים והרחבים יותר שהיא מביאה איתה, בסופו של דבר, מבלי שתשימו אולי לב, אתם תהיו נוכחים בכל כולכם בהווה, בדבר היחיד שקיים, בשלב זה אתם תהפכו להיות "מאסטרים" של הזמן מרחב, ותתחילו לחוות את עצמכם כישות שנמצאת מעל הזמן, אתם תזכרו, למשל, את החיים שלכם המתקיימים בו זמנית במקומות אחרים וזמנים אחרים, תתחילו לראות את הזמן מחוץ לזמן. תוכלו לגשת למידע, תובנות, רעיונות. הנמצאים "בעתיד" שלכם או "בעתיד" של עצמיים אחרים שלכם, שהם אתם, למעשה. תהליך זה יקרב אתכם עוד ועוד להזדהות וחיבור עם מי שאתם באמת, זה יביא איתו רגעים נפלאים של קשם, חיבור, שלווה, שמחה ושלום פנימי. אתם תשתחררו מהכבלים של העולם הזה ותלמדו אמת עמוקה אודות עצמכם:
אתם כפופים אך ורק לחוקי האלוהים. כלומר, לחוקים האוניברסליים הנובעים מהמהות העמוקה של המציאות של מי שאתם באמת. ישות נצחית, חסרת מגבלות, אוהבת ואהובה.