הקריאה

תמונת נושא מהספר יום אחד בלבד

הקריאה

הקריאה נשמעת בכל רחבי תבל, בלב של כל אדם, אך מעטים מדי הם הנענים לה. הקריאה היא הקול הלוחש לכם בעדינות שמשהו כאן לא מסתדר, שאתם הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם, ממה שלימדו אתכם על עצמכם. הקריאה היא הקול הקורא לכם הביתה, המבשר על השחר שיעלה – אם רק תבחרו להאזין לו ולהתחיל את המסע הארוך חזרה למי שאתם באמת.

הקריאה העדינה הזו נחווית אצל אנשים שונים בדרכים שונות; הפרשנות עליה אולי שונה, אך דבר אחד מאחד אותה: היא החיים, הבריאה, המקור, האלוהים – הקורא לכם לצאת לדרך. הדרך הזו אינה מתחילה במקום מסוים ואינה מסתיימת במקום מסוים; היא אינה דורשת מכם שום קורבן ממשי, אלא רק שתהיו נכונים ללמוד מחדש מי ומה אתם, ולכן מה חייב להיות העולם. שינוי זהות – אחזור על כך פעמים נוספות בטקסטים שונים בספר – הוא מה שבאמת מפחיד אתכם. לקח לי זמן רב להגיע לנקודה זו, ולא הייתי מגיע אליה ללא עזרה. ועזרה – היא דבר בטוח: כל אחד ואחת הנענים לקריאה מקבלים אותה.

העולם שאנו חיים בו, כביכול, הוא עולם של פירוד: אני מסתיים פה, את מתחילה שם, את חושבת וחווה מה שאת חווה, אני חושב וחווה מה שאני חווה. לכל אחד עולמו הפרטי, הנגמר בגבולות הגוף. אך הגוף לא יכול להכיל את מה שאנו משערים שיש בו. המציאות הנסתרת מעינינו, שתתגלה אלינו טפח אחר טפח תוך כדי הלימוד וההתעוררות, היא שהגוף נמצא מחוצה לנו, והשְׂכלים שלנו מאוחדים. כל מה שאני חושב משפיע עלייך, וכל מה שאת חושבת משפיע עליי. לכן קיבלתי על עצמי את האחריות האולטימטיבית – אחריות שכל אדם הבוחר באור מקבל: אחריות על השלום הפנימי שלך. בכל מחשבה, בכל מילה ובכל מעשה, עומדת מול עיניי הקריאה לשחרר אתכם מן השלשלאות שכבלו אתכם, כי בעשותי זאת אני משחרר – את עצמי.

מתוך הספר "יום אחד בלבד"